netcraft Bytes, הוא בלוג פרי מוחם של אנשי נטקראפט על שימושיות, עיצוב, טכנולוגיה וכל הדברים המעניינים באמת

לא, זה לא שעשינו הסבה מקצועית ורוב הסיכויים שאם תבקשו מאיתנו לקדם את האתר שלכם - נמליץ לכם על שתיים או שלוש חברות בשוק שמתמחות בנושא. בכל זאת, היום אי אפשר לספק פתרונות ווב מבלי לקחת בחשבון את אופי המדיה האינטרנטית ואת החוקים שחלים עליה. בסופו של דבר, התוצרים של כל חברת ווב הם תכנים. התכנים, במידה וייוצגו כהלכה, יספקו חלק נכבד מהתעבורה (traffic) לאתר ממקורות החיפוש ויתרמו להצלחה שלו. במילים אחרות, SEO מתחיל בשלב תכנון האתר ולא בסופו. אם זה במחשבה על היררכיית העמודים באתר, הניווט, עימוד התוכן ובנייה של כל אלמנט בעמוד הצורה הנכונה ביותר. כמובן שהצלחה של מיזם אינה תלויה אך ורק ב-seo אלא בעיקר בתוכן האתר ובשרות שהוא מספק. אם לא תצרו תוכן מעניין וייחודי, כל הטראפיק שייצרתם יעלם כלעומת שבא וכל העבודה שהשקעתם בקידום האתר תהא לשווא.

התחום של קידום תוכן הוא, לדעתי, אחד המרתקים בעולם הווב מאחר והוא מצריך התעדכנות תמידית וגרף למידה שלא נגמר. עם זאת, מדובר גם בתחום שמעורר לא מעט ביקורת בשל ההתערבות המלאכותית ולעיתים אגרסיבית מידי בתוכן עצמו. הוסיפו לכך את הנחת הבסיס שאין עובדות אבסולוטיות והרוב נלמד דרך ניסוי וטעייה ובעיקר מניסיון לאורך זמן, וקיבלתם מצב כמעט בלתי אפשרי. מצב שבו כל משפט בבלוג של מאט קאטס, בכיר בתחום החיפוש של גוגל והאלוהים הבלתי רשמי של אנשי ה-SEO, הופך למבול של השערות וניתוחים. ואם זה לא מספיק - מנועי החיפוש כל הזמן מעדכנים את האלגוריתמים שלהם ומה שהיה נכון אתמול, אולי כבר לא נכון היום (מישהו אמר פלאש?). ולעיתים, מה שנחשב כעובדה אצל מומחה אחד, נחשב כמיתוס עבור מומחה אחר. בקיצור, לא קל.

בפוסט אחד לא אוכל אפילו לגרד את פני השטח בנושא כל כך רחב. לכן, העדפתי להתמקד במספר קווים מנחים שאימצתי בעבר ושהאפקטיביות שלהם מוכחת עד כמה שניתן.

קוד סמנטי (semantic code)
עיצוב ווב ספיציפי אפשר לכתוב במאות דרכים שונות מאחר והקוד ה-html-י נתון לפרשנות המפתח צד-קדמי. חשוב לדאוג שהתוכן ייוצג על ידי קוד סמנטי שיעזור למנועי החיפוש "להבין" את תפקיד התוכן. לדוגמא: כותרת ראשית תהיה H1, משנית H2, ציטוט Q, מילה או ביטוי בעלי חשיבות ב-STRONG והרשימה ממשיכה. בעתיד נוכל להגדיר גם מערכות יחסים בין תכנים שונים באינטרנט באמצעות מיקרופורמטים. אבל עד ש"הכדור" של הקונטקסט באינטרנט יעבור סופית ממנועי החיפוש לידיים שלנו יש עוד מספר שנים טובות.
לתוך הקטגורייה של קוד סמנטי אני משייך את השילובים השונים של כותרת מסמך (page title) + כותרות עמוד (page headers) + מטא תיאור (meta description) + דחיסות מילות מפתח (keyword density) + קישורים חכמים. נושא זה ראוי להתייחסות בפוסט משלו.

קוד ואלידי (validation)
מנועי חיפוש מעדיפים קוד ואלידי . רצוי כזה שבנוי לפי הסטנדרטים של ארגון ה-W3C. בכלל, אולד סקול html ובנייה בטבלאות פוגעים בסמנטיקה, מסרבלים את פעולות התחזוקה ופוגעים גם בביצועים של האתר. לצערי, הם דיי שכיחים בקהילת האינטרנט הישראלית. הדרך הקלה להגיע לתוצאה ואלידית היא לבצע ואלידציה on the fly באמצעות הכלי שמשמש אתכם לכתיבת הקוד. כמובן שיש אלטרנטיבות באינטרנט כמו הואלידטור המעולה של ה-W3C.

התוכן שולט (content is king)
התוכן הוא הלב של כל העסק. בסופו של דבר מנוע החיפוש משתדל לקשר את התוכן שלך למחפשיו. חשוב להיות מודע למילות מפתח (מילים שאנשים יקישו בחיפוש) אבל צריך למצוא את האיזון בין המשתמש שקורא באתר לבין זחלן מנוע החיפוש שמאנדקס את האתר. שימוש מרובה במילות חיפוש (spamdexing) עלול להרתיע גולשים ולהחטיא את המטרה. אגב, הזהרו מאלו המבטיחים לכם את התוצאה הראשונה בעמוד התוצאות (SERP) "לכל מילת מפתח שתירצו". במקרה הטוב, האתר שלכם יהיה כתוב רק למכונה ולא לקהל היעד. ובמקרה הרע, האתר שלכם יכנס לרשימה שחורה כלשהי בשל שימוש בשיטות מפוקפקות (black hat). לרוב לא קשה לאתר ניצול של פירצות שונות מאחר שמה שנגיש לזחלנים (crawlers) נגיש גם לבני אדם.
נגזרת של ההנחיה הנ"ל היא מיגור תופעת עמודי הספלאש (splash pages). עמודי ספלאש הם ביזבוז מוחלט! הם לרוב העמוד הראשון בדומיין שנסרק על ידי מנועי החיפוש. ולעמוד שנמצא בשורש (root) יש משקל חשוב שפשוט חבל לבזבז על באנר "לכניסה לאתר". עמוד דל תוכן שאינו עוזר בהבנת הרוח של האתר לא יעזור לכם בדירוג, בטח ובטח עמוד ספלאש שבנוי בפלאש\ג'אווהסקריפט.

השילוש הקדוש: פלאש? \ ג'אווה סקרפיט \ אג'אקס (flash? / javascript / ajax)
הסימן שאלה ליד הפלאש נועד לרמוז על ההווה המעורפל של של אינדוקס קבצי פלאש על ידי מנועי החיפוש. בפוסט הקודם שלי הרחבתי בנושא אך מאחר ומדובר בתהליך חדש יחסית כדאי לנקוט במשנה זהירות. המשותף לנ"ל הוא חווית המשתמש העשירה שהן מספקות וכן העובדה ששלושתן עושות חיים קשים למנועי החיפוש. זה לא שאסור להשתמש בהן אלא שאם כבר בחרתם להשתמש בהן אז עשו זאת בחוכמה. בפלאש למשל - עשו לכם אלטרנטיבה טקסטואלית לתוכן. mtv היא דוגמא טובה לכך. בג'אווה סקריפט - עבדו בשיטת progressive enhancment שגורסת שכל התוכן צריך להיות נגיש גם מבלי לטעון את הג'אווה סקריפט. בדיוק כמו שעושה זחלן מנוע החיפוש או משתמש קצה שהאופציה לג'אווה סקריפט מנוטרלת אצלו. כך במקום שתוכן יזרק לעמוד מקובץ חיצוני כדאי שיהיה מוכן בקוד וייחשף כאשר הגולש יבקש אותו. הטכנולוגיה של אג'אקס לעומת זאת עומדת בניגוד מוחלט לרעיון של SEO מאחר ואנחנו מחזיקים את התוכן בשרת ומעדכנים את העמוד לפי בקשת הגולש. מנוע החיפוש שסורק את האתר עושה זאת ברמת הקוד ולא מבצע שאילתות אג'אקס מול השרת. אז מה עושים? פשוט מאוד - Hijax. הרעיון של הייג'קס מתבסס, בדומה לפלאש וג'אווה סקריפט, בהכנת גיבוי html-י רגיל שמעליו מלבישים את שכבת ההתנהגות העשירה. כך מנועי החיפוש מקבלים את כל התוכן והמשתמש הסופי נהנה מחווית גלישה ראויה.

תגיות מטא (meta tags)
ההשפעה שלהם על הדירוג היא מזערית. ישנם מומחים שטוענים שהם כבר לא נלקחים בחשבון מאז ימי התום של האינטרנט בו כל ילד הפציץ עשרות מילות מפתח במטא של על עמוד ועמוד באתר (keyword stuffing). שימו לב, ישנם מנועי חיפוש שמשתמשים במטא התיאור (meta description) בעמוד התוצאות שלהם. אם תשקיע בתיאור טוב תוכל להגדיל את אחוז ההקלקות. לחזק את האתר במטא איננה משימה קשה ובוודאי לא מזיקה בתנאי שאינכם חורגים מהנורמות המקובלות. אם כן מה הם אותן נורמות? ארון וול פרש את משנתו בנושא ואפילו ייצר מחולל מטא אוטומטי לעצלנים שבינכם.

קישורים (linking)
קישור הוא מרכיב חשוב בשיקלול תוצאות חיפוש ויש לו משקל מסויים ב"הבנה" של העמוד אליו הוא מצביע. לכן, רצוי שיהיה אינפורמטיבי ולא מעורפל. הקליקו כאן, למשל, איננו קישור נכון ואינפומרטיבי. הדבר נכון לגבי לינקים חיצונים ופנימיים. ככל שיותר לינקים מכוונים לאתר שלך (link popularity) החשיבות שלך בעיני מנוע החיפוש עולה. ואם כולם בקישור השתמשו במילת מפתח מסויימת כמו "חומוס" סביר להניח שהעמוד אליו כולם מצביעים מדבר על חומוס. כמובן שכמו כל חוק ב-SEO גם את זה אפשר לנצל. למשל, במשך תקופה ארוכה אם הייתם מחפשים את המילה failure בגוגל הייתם מקבלים את הביוגרפיה של ג'ורג' דבליו בוש באתר הבית הלבן. זה נבע מקישור מאורגן של תומכי שמאל במטרה להפגין נגד מדיניות בוש. מנוע החיפוש התנהג כצפוי ודירג את התוצאה במקום הראשון. לתופעה קוראים אגב google bomb. ישנן שיטות שונות מגוונות כיצד להשתמש בקישורים על מנת להעלות את הדירוג באתר בתחום שנקרא off page seo שהוא מעבר לגבולות הפוסט הזה.

URL-ים "ידידותיים" (friendly url)
בעולם שבו אנו מופצצים במידע המבוזר במיליוני כתובות ברשת, URL ידידותי הוא אחד הכלים אפקטיבים להגיע לעמוד הראשי של התוצאות. "ידידותי" מהבחינה שה-URL מספר את הסיפור הנכון של התוכן. שימוש מושכל במילות המפתח המתאימות ב-URL ובכותרות העמוד יקפיצו את הדירוג של העמוד למילות המפתח הנבחרות. אתר ששילב את מילות החיפוש הנכונות בדומיין יקבל עדיפות מול המתחרים. כך יוצא שאם תכתבו בגוגל משהו אינסטנקטיבי כמו buy a diamond התוצאה הראשונה תהיה www.buyadiamond.net ואלו שאחריו יכילו את המילות המפתח במקום אחר ב-url כמו .www.X.com/BuyADiamondGetARefund.aspx .
בארץ הנושא הזה לא כל כך חלחל ויוצא שיצרני התוכן הגדולים ביותר כמו YNET מפסידים את המקום הראשון בחיפושים בגוגל (והמון המון כסף) בגלל url שנראה ככה: www.ynet.co.il/home/0,7340,L-8,00.html. מניסיון, אני יודע שקשה לקחת פלטפורמה ישנה ועוד אחת שעוברתה ולשנות אותה מבנית. אני גם יודע שהראשון שישכיל לעשות זאת יזכה באהבה רבה מצד מנועי החיפוש ועדיפות על כל השאר. לגוגל יש מספר עצות בנושא.

טקסט אלטרנטיבי לתמונות (alt text)
תמונה שווה אלף מילים. ובכן…לא באינטרנט. באינטרנט תמונה שווה לבדיוק לאופן שבו בחרת לתאר אותה בתג ה-alt שלה ובשם הקובץ. מעבר לחשיבות הנושא מבחינת נגישות, תמונות מפורטות יכולות להכניס לאתר טראפיק מכובד בחיפושים ממוקדי תמונות. אנשים שלא מתייגים הם הסיבה שגוגל המציאה את המשחק הבא.

רובוט.טקסט (robot.txt)
מתוך ארגז הכלים שמנועי החיפוש מעניקים לנו, robot.txt הוא ככל הנראה אחד הנשכחים ביותר. robot.txt נועד להודיע לזחלנים של מנועי החיפוש מה לאנדקס והיכן לדלג. השאלה הראשונה שבוודאי עולה בראשכם - למה לדלג? לדוגמא: במידה ויש לכם באתר עמודים להדפסה ואתם חוששים מעונשין "תוכן כפול" תוכלו לדלג מעל עמודי הפרינט. כמובן שה"רובוטים" מדברים בשפה מסויימת וישנם קודים ספציפיים שצריך לשנן כדי להגיע לתוצאה המיוחלת. אגב, ישנה טענה שמספר מנועי חיפוש מתעלמים מכך. בכל זאת, אם גוגל ממליצים - קטונתי.

זמינות המידע (uptime, 404, redirects)
מנועי חיפוש מעדיפים עמודים שנמצאים על שרתים אמינים (כלומר בעלי זמן ריצה גבוה). כאלו שיהיו זמינים עבורנו המחפשים כל הזמן. אז אם השרת שלכם מקרטע - זה בטח לא יעזור לכם להשיג דירוג טוב יותר. מנועי החיפוש מצפים שהמידע יהיה זמין כמה שיותר כדי להמנע מתוצאות שבורות שפוגעות באמינות המנוע. כמו כן, רצוי וכדאי לבדוק את האתר שלכם ללינקים שבורים. אף אחד לא אוהב לינקים שבורים וזה כולל את מנועי החיפוש. אולי בגלל שהם מעידים על סוג של הזנחה או שמא פשוט מאביסים נתונים מיותרים על הגוף שמאנדקס אותם. בכל אופן, אם מצאתם לינק שבור, טוב תעשו אם תתקנו אותו או לפחות תבצעו כיוון מחדש re-direct למקום אחר באתר. שימו לב, על מנת לא לאבד "קרדיט" אצל מנועי החיפוש יש לבצע re-direct חכם.

מפת אתר (sitemap)
בדיוק כפי שהשם מרמז - תפקיד המפה לעזור למנוע החיפוש במיפוי העמודים באתר. במקרה של מפה html-ית: רצוי שתהא בעמוד הבית (תחתית העמוד - מקום אידיאלי). לעומת זאת, הפורמט הxml-י הרבה יותר אינפורמטיבי עבור מנועי החיפוש. במאמץ משותף ישבו להם נציגים של גוגל, יאהו ומיקרוסופט וניסחו פרוטוקול אחיד לנושא. מפת אתר איננה הכרחית אבל יכולה לתרום לאינדוקס איכותי של האתר שלכם. אל דאגה, לא מדובר בעבודה ידנית - ישנם מחוללי מפות אוטומטיים המוצעים בחינם באינטרנט. לדוגמא: מחולל המפות של גוגל .

סבלנות היא מילת המפתח החשובה ביותר. עבודת SEO טובה היא כמו עבודת גננות באופיה: ההשקעה והטיפוח "יניבו פירות" רק בשלב מאוחר יותר. האינטרנט הוא זירה דינמית ולכן חשוב לנהל מעקבים ולבצע תמונות מצב על מנת לחדד את האסטרטגיה בה ננקוט. הזמן הוא שחקן חשוב ואם נרתום אותו לטובתנו - נגיע לתוצאות הרצויות.

לסיום, ישנם צדדים נוספים ורבים ל-SEO אותם אסקור בעתיד. כמו שאמרתי מדובר בנושא מרתק שמספק לא מעט תהפוכות ושינויים. כיום, ישנם שחקנים רבים בשוק שמנסים להמציא את החיפוש מחדש. search monkey של יאהו הוא דוגמא טובה לכך אבל אני מעריך שיחלפו לפחות שנתיים עד שבאמת יחול שינוי משמעותי באופן בו אנו מחפשים באינטרנט.

הפוסט הזה נכתב ביום יום ראשון, 06 ביולי 2008, בשעה 8:55 pm, והוא שייך לנושא SEO, טיפים. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב על הפוסט כאן בבלוג הזה, או לשלוח טראקבאק מבלוג אחר.‏