netcraft Bytes, הוא בלוג פרי מוחם של אנשי נטקראפט על שימושיות, עיצוב, טכנולוגיה וכל הדברים המעניינים באמת

קצת עייפתי מלשמוע על רשתות חברתיות. שלא תבינו לא נכון - אני בפייסבוק ונהנה מזה - אבל כל הרעש מסביב מתחיל להטריף: אתרים ששווים מיליונים על גבי מיליונים מבטיחים לתת לנו את חויית האינטרנט האולטימטיבית ולהפוך אותנו למאושרים עד אין קץ. אלפי אתרים מזמינים אותנו לפרסם פוסט על כל אירוע קטן בחיינו, למצוא "חברים חדשים", לשתף תמונות, קטעי וידאו, קישורים, מתכונים, דברים כיפיים, דברים עצובים, דברים מעניינים, לשחק משחקים, לזכות בפרסים, לדרג הכל, לדווח על ספאם, להשיג נקודות, כוכבים ושאר ערכים וירטואלים. אנחנו יכולים להיות מנויים למיליוני ערוצי RSS עבורם נצטרך כנראה מאות שנים רק כדי לקרוא את הפסקאות הראשונות בהם.

והקצב לא מאט. בקרוב נוכל לבנות קהילות כאלו על פלטפורמות open-source בלי מאמץ, לקחת חברים מאחד לשני - וכמובן - לעשות חברים חדשים. אבל האם זה באמת מעניין מישהו? טוב, ברור שישנם כאלה שכן אבל מה לגבי רוב גולשי האינטרנט?

בתור אוהד מושבע של סיינפלד (היי! יש לי כבר 8000 נקודות בטריווית סיינפלד של פייסבוק) אני חייב לצטט אחד מאימרותיו של ג'רי:

"Look Ramon, you're, you're a nice guy. But I, I actually only have three friends. I really can't handle any more."

אז מה הקשר בכלל לרשתות חברתיות? סקר שנערך לאחרונה בקרב 14 קהילות כמו MySpace הראה ש-70% מהחברים בהם, מתקשרים רק עם אנשים שהם מכירים בחיים האמיתיים. יותר מזה, הם לא מעוניינים בבלוגים ובמשחקים. כל מה שהם רוצים זה גישה חופשית, פונקציונליות חיפוש טובה ועדכונים בעמוד הראשי. מכאן ש-50% מכלל הפעיליות המקוונות חסרי תועלת.

יש חוסר התאמה עצום בין מה שאנשים (לא אמרתי גולשים!) רוצים מהרשת לבין מה ש"יוצרי הרשת" למעשה מציעים.

אז מה אפשר לעשות לגבי זה? אני מאמין שיותר מחקר ופחות התלהבות יכולים להוביל לקונספטים חדשים ומעניינים ואפילו לחסוך זמן יקר.

אחרת, אנחנו נמצא את עצמנו עם רשתות חברתיות כמו אלה שהציע אנדי באד בפוסט שלו stupid social networks :)

Floundr – רשת חברתית לדייגים מתקשים.
Shittr –רשת חברתית לעובדי מערכת הביוב.
Grammr – כותרת אירונית לרשת חברתית של מושבעי דקדוק.

הפוסט הזה נכתב ביום יום שלישי, 19 בפברואר 2008, בשעה 2:10 pm, והוא שייך לנושא דעה, ווב 2.0. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב על הפוסט כאן בבלוג הזה, או לשלוח טראקבאק מבלוג אחר.‏